פרויקטי צד כדרך למציאת עבודה ראשונה בלמידה עמוקה – אוסף ראיונות עם מראיינים ומרואיינים

רבים שואפים למצוא משרה בתחום הדיפ לרנינג. סברה נפוצה בקרב מחפשי העבודה היא שללא תואר שני בהתמחות רלוונטית עליהם לעשות פרוייקט “מפוצץ” בתחום שירשים את המעסיקים. מעטים מצליחים והרוב חש תסכול רב. רציתי לשפוך אור ולבדוק – מה הם אותם פרויקטים שמעסיקים מצפים לראות בראיונות, עד כמה הם חיוניים לצורך קבלה למשרה, ואיך מצליחים לעשות אותם.

בשרשור שהתחלתי בקהילת , Machine & Deep learning Israel ,הקבוצה פעילה ביותר בתחום הדיפ לרנינג בארץ, שאלתי מהו היקף העבודה שיקח לאנשים ללא ניסיון עבור פרויקט שאפשר להציג בראיונות עבודה. הרוב המוחץ של התשובות היו חודש עבודה במשרה מלאה. 

עבור השאלה מה נחשב מבחינתם פרוייקט, אחת התשובות שקיבלתי הייתה: משהו שניתן לפרסום בכנס מהשורה השניה\שלישית, או גישה חדשה (הוא לא הייה ציני). הדעה הזו רווחת לא רק בקבוצת Machine & Deep learning Israel, אלא גם בקרב חוג חברי ומכרי שרבים מהם בעלי השכלה אקדמית גבוהה בתחומים הרלוונטים. חברה שעובדת במשרה מלאה בתור דאטה סיינטיסטית ורוצה להיכנס לתחום הדיפ לירנינג, חשבה בהתחלה לעשות פרוייקט בסדר גודל של סטארטאפ, וחברה נוספת דחתה בלפחות חצי שנה את התחלת הפרויקט עד שתמצא מנטור. אחת אחרת סיפרה לי שהיא מכירה רק גאונה אחת שמצאה עבודה בדיפ לרנינג, עם תזה בתחום אחר, אחרי שעשתה את הקורס של קהילת Machine & Deep learning Israel כולל כל שיעורי הבית ועבודה במשך חודשיים במשרה מלאה על פרויקט צד.

נדרשת משמעת עצמית מאוד גבוהה בשביל לצלוח פרויקט צד גדול ושאפתני ללא עזרה ומסגרת, על אחת כמה וכמה כאשר אתה עושה את צעדיך הראשונים בתחום. נוסיף לזה גם את הלחץ ליצור משהו מרשים, ועודף הציפיות מהפרויקט.

נשאלת השאלה האם המעסיקים מצפים לפרויקט גדול מרשים וחדשני בדיפ לרנינג כתנאי כניסה עבור מי שאין לו ניסיון או תזה רלוונטית לתחום? הלכתי לשאול מראיינים בתחום את דעתם.

 

Set Of Businessman Running On Loading Bar 3 Progress Steps Vectors by Vecteezy

הראל קין, ראש צוות במחלקת מחקר בחברת Lightricks

 

האם מועמדים צריכים לעשות פרויקט צד בשביל שיוכלו להציג בראיון?

מי שעשה תואר שני טוב במקום טוב לא צריך פרויקט צד, שיציג מה שהוא עשה כחלק מהתואר (תזה, מעבדה שעבד בה וכו׳). על מי שרק למד ב״בוטקאמפ״ (קורס הסבה), יש נטל הוכחה גדול יותר , מאשר על בוגר תואר שני  שזה הרקע שלו.

מה היתרונות של מסטרנט על מישהו שמגיע עם תואר ראשון?

כרגע תחום הדיפ לרנינג לא נלמד לרוב במסגרת תואר ראשון. רוב הניסיון בדיפ לרנינג מגיע או מעבודה קודמת, או ממחקר או מקורס הסבה. יותר קל לגייס interns להתמחות בקיץ במהלך לימודיהם לתואר שני, מאשר בתואר ראשון.

מה ההיקף הנדרש לפרויקט צד שאפשר להציג בראיון?

די קשה לעשות פרוייקט צד לעצמך – אין צורך אמיתי בתוצרי הפרויקט, אין מי שינחה, אתה לבד בעולם. אם כבר עושים פרוייקט צד כזה כי אין שום דבר אחר שיראה על קשר לתחום, אז עדיף באיזו תחרות קאגל או פרוייקט קוד פתוח או האקתון.

מה חשוב שיהיה בפרויקט שמדברים עליו בראיון עבודה?

שהמועמד יוכיח במהלך הראיון שהוא באמת מבין מה הוא עושה, שהוא עובד בצורה מתודולוגית וסדורה, שהפיק תובנות מעמיקות וכו׳. 

פחות חשוב אם זה פרוייקט קטן או ״מפוצץ״, האם מתאים לכנס, מעניינת ההבנה לעומק!

אפשר לעשות פרויקט גדול לכאורה אבל להבין די מעט על הדרך, או פרוייקט צנוע יחסית אבל עם הבנה מעמיקה.

היום אפשר לבנות פרוייקטים מאוד מרשימים עם רשתות מאומנות אבל זה לא מלמד יותר מידי. לא לעשות עניין מאוד גדול מהפרויקט. רמת ההבנה חשובה יותר, והיכולות האוטודידקטיות שהיא מדגימה.

איך פרוייקט צד תורם בראיונות עבודה?

היתרון בפרויקט צד הוא שאפשר ״למחזר״ אותו מול חברות רבות. אם למישהו יש חודש להשקיע בזה, סבבה. אבל זה נשמע לי הרבה. עדיף להראות שגם הבנת משהו על הדרך.

על איזה פרויקט הייתה ממליץ בתור פרויקט ראשון בדיפ לירנינג?

אם מישהו רוצה לעשות לעצמו פרוייקט דיפ לירנינג ראשון כי לא הייתה לו שום נגיעה לזה – שיאמן רשת במשימה  ״קלאסית״ כמו סיווג ,זיהוי אובייקטים או סגמנטציה סמנטית, על דאטאסט קיים. לא צריך ישר לכתוב מאמר שיתקבל ל-CVPR.זה כמו להגיד למישהו שלא יודע לשחות שינסה לשבור שיא ישראלי ב-100 מטר גב. המעביד רק ירצה שהוא יודע לשחות בלי לטבוע ושיש לו סגנון טוב.

מה אתה מחפש לראות במועמד?

יש כישורים שלא קשורים לפרויקט, אבל הפרויקט יכול לעזור לאמוד אותם:

אינטליגנציה, הבנה מתמטית,ידיעות במתמטיקה שימושית, צורת עבודה מסודרת, הסקת מסקנות מה עובד ומה לא, יכולת לקרוא מאמר, להבין נקודות חשובות.

מה אתה מציע לבעלי דוקטורט בתחום תיאורטי לעשות כדי להכנס לתחום?

צריך להראות קרבה לתחום. למשל באמצעות-בוטקאמפ או קורס אינטרנטי, לעשות השתדלות.

ככל שההשתדלות תהיה יותר רצינית יהיה לו סיכוי יותר גבוהה. כשכל כך הרבה אנשים עושים השקעה כזו אי אפשר רק להיצמד לדוקטורט. צריך להראות שהכנסת רגל למים, אפילו ברמה סימבולית. צריך לקחת בחשבון שלמרות הדוקטורט (בתחום אחר) מתחילים כג’וניור.

מה עבור דאטה סיינס קלאסי שרוצה to go deep?

לא צריך פרוייקט צד כדי להראות יכולות. מי שמכיר עיבוד תמונה קלאסי, ועשה קורס של עיבוד תמונה. מספיק שהם יודעים ml קלאסי ומראים הבנה לזה, וקצת ידע בעיבוד תמונה.

 

רחל וויטיס -דאטה סיינטיסט לעיבוד טקסט בחברת זברה מדיקל בעלת מאסטר עם תזה בתחום NLP  מאוניברסיטת בר אילן

 

בשביל לצלוח ראיון עבודה צריך להראות שיש לך זיקה לעולם הבעייה, הדרך שלי הייתה תואר שני עם תזה בתחום. דרך אחרת היא לעשות פרויקטי דאטה מקאגל.

האם פרויקט בדיפ לרנינג זה משהו שנדרש בשביל להתקבל לעבוד בתחום?

הרבה מקומות הסכימו לראיין אותי גם ללא פרוייקט בדיפ לרנינג, אמרתי שעשיתי רק קורס אחד ותרגילים. באופן כללי אם יש הכרות עם הדומיין וידע טכני, הם יכולים לפצות אחד על השני. לדוגמא אם מישהו מעוניין לעבוד על מערכות המלצה, אז היכרות עם התחום ועם שיטות קלאסיות יכולות לפצות על הידע בדיפ לרנינג, ולהפך.

איך פרוייקט צד תורם בראיונות עבודה?
לפעמים קשה להסביר את הבעייה שבה עסקה התזה ואז עדיף לדבר על משהו אחר.

אני עשיתי תזה  מאוד מקיפה עם מאמר בכנס NLP שחשבתי שתרשים את המראיינים. אבל בפועל בראיונות עבודה לקח לי שעה רק להסביר את הפריימוורק של הבעייה למראיין, ואז למראיין לא היה כל כך על מה לשאול אותי. 

הגעתי למסקנה שעדיף לי לדבר על משהו אחר, עשיתי פרויקט ממש קטן, הרבה פחות מרשים שהיה קל לספר עליו, והתחלתי להציג אותו בראיונות. מראיינים שאלו אותי, מדוע השתמשתי באלגוריתם כזה ולא אחר? באילו בעיות נתקלתי ? ויכולתי לענות על השאלות האלו בצורה אינטליגנטית.

אז למעשה פרוייקט צד מאפשר למקד את המראיין מה לשאול אותנו, ומה אנחנו אמורים לדעת?

פרוייקט יכול למקד את המראיין על מה לשאול אותך ומה אתה יודע, וכך פחות תופתע מהשאלות. אבל זה גם אומר שמצפים להרבה יותר בקיאות בדברים שהשתמשת בהם.

מה חשוב שיהיה בפרויקט שמדברים עליו בראיון עבודה?

חשוב שיהיה אפשר לנהל שיחה אינטליגנטית עם המועמד, לראות שהוא מבין את התחום ומה שהוא עשה, ולא רק יודע לעבוד לפי טוטוריאלים.

המראיין לא מחפש פרויקט גדול ומורכב. זה לא מרשים, מה שמרשים זה התשובות של המרואיין והדיון. 

פרויקט טוב הוא פרויקט שמאפשר למרואיין לענות תשובות מעניינות ומעוררות דיון המשך לשאלות הבאות:

• מה הייתה מטרת הפרויקט? באיזה דאטה השתמשת? מה ניסית לחזות?
• באיזה אלגוריתם השתמשת? למה דווקא בו? מה החסרונות והיתרונות שלו לעומת אחרים?
• באיזה בעיות נתקלת באימון? איך פתרת אותן?
• איך מדדת את הביצועים שלך? מה היו היתרונות והחסרונות של שיטת המדידה?

לקריטריונים האלה יכול לענות פרויקט בן יומיים, ואפילו תרגיל מקורס, ויכול לא לענות פרויקט שלקח חודשים.

לא חייבים להשתמש בפרויקט בכל הכלים שמכירים. לפעמים אם מישהו דווקא עושה משהו מאוד מורכב בלי סיבה טובה זה יכול אפילו להוריד. מה עכשיו על כל בעייה קטנה שאתן לו הוא יבנה רשת של 10 שכבות?

יש הבדל בהיקף הפרויקט הנדרש בהתאם לרקע המועמד?

אם זימנו אותך לראיון לא משנה כמה זמן השקעת בפרוייקט. מה שחשוב זה שאפשר לפתח שיחה מעניינת .

יש סיבה לעשות פרוייקט צד מאוד גדול?

הסיבה לעשות פרוייקט ענק היא רק עבור עצמכם, בשביל להעלות את הביטחון או לכיף אבל זה לא הכרח בשביל לחפש עבודה.

עצה למועמדים שמגיעים עם דוקטורט תיאורטי ללא ניסיון בתעשייה?

ללמוד לתכנת כמה שיותר מהר, לא משנה השפה או המסגרת.

 

יפה ויצנר HR בחברת SAIPS

 

האם פרויקטי צד רלוונטים יכולים לעזור למועמד לעבור את שלב סינון קו”ח?

בהחלט, פרוייקטים רלוונטיים ומשמעותיים בהחלט יכולים להיחשב כניסיון ולכן יסייעו במהלך מיון קורות החיים ומעבר לשלב הראיון. 

איך מציגים פרויקטים בקורות החיים?

ניתן להוסיף את הפרויקטים הנ”ל כחלק מקטגוריה של הניסיון המעשי. זה נראה לי עדיף ע”פ הצגתם כחלק מהקטגוריה של ההשכלה.

האם תואר שני הכרחי למציאת עבודה בתחום?

אין שום חובה לתואר שני

 

משיחות שניהלתי עם מראיינים אני מתרשמת שמהצד שלהם, אין חובה בפרויקט צד בשביל למצוא עבודה בתחום, ואם כבר עושים פרויקט אפשר להסתפק בפרויקט קטן. הפרויקט לא חייב להיות מרשים או חדשני, מה שחשוב הוא הדיון שאפשר לפתח ממנו וההבנה. היתרון בפרויקט כזה הוא שהאפשרות לנתב את השיחה בראיון לנושאים שעולים מהפרויקט ואפשר להתכונן עליהם מראש. 

איך להתחיל ולסיים פרויקט צד בהצלחה?

שאלתי מפתחים מכל התחומים מה עוזר להם לסיים פרויקטי צד:

סיגל קורצ’ין

לי עוזר להתחייב בקול רם. שעוד אנשים ידעו שאני עובדת על זה, שישאלו אותי על זה, שיהיה לי סוג של קומיטמנט מנטלי מולם

הגר סילו

מה שעזר לי להתקדם עם הפרויקט צד זה משתמשים. זה מאוד דוחף אותי קדימה כשיש לי עם מי לשתף את העבודה שלי, כשאפשר לקבל פידבק וכשאני יודעת שאנשים נהנים ממשהו שיצרתי. אבל להגיד שזה עוזר לי לסיים אני לא יכולה. משתמשים תמיד מציעים עוד פיצ׳רים. הרבה פעמים אני מתלהבת מהם ורוצה לממש כדי שכולם יהיו מרוצים. זה לא עוזר לסיים. זה רק מרחיב את היקף הפרויקט עוד ועוד מעבר למה שהיה לי בראש כשהתחלתי. (בקיצור, התהליך מומלץ למדי).

דן עופר

שותפים ודדליין 

חמוטל זרד

אם אני מחוייבת למישהו אחר אז זה עוזר לי לסיים. בד”כ אם זה רק בשביל עצמי זה נגרר הרבה יותר ממה שצריך…

ערן גבע 

אני עובד מאוד אבולוציוני, גם אם כותב דברים מחדש אז משתדל לתת בכל קומיט משהו אפקטיבי, ואז אפשר לראות תוצאות מיידיות. חשוב מאוד לעשות המון קומיטים קטנים ולתת לכל אחד מהם תיאור משמעותי. ככה אפשר גם להפסיק מתי שבא לנו. לגבי איך לסיים, אז פשוט עושים רשימה של דברים קטנים שיביאו לסיום הפרויקט, כותבים קודם הכל בצורה מאוד גרועה ומהירה, ואז רק צריך לשפר קצת כל חלק. הסיום הוא ממתי שזה עובד בצורה שלמה אך מינימלית ואפשר להמשיך לשפר לנצח.

איל גרוס

שותפים, דדליינים

דליה גרצמן

להתחיל- תתחילו מספיק פרויקטים, בסוף אחד מהם גם יהפוך לפרויקט.

להגדיר מוטיבציה לפרויקט, להתחייב עם דדליין, 

בשלב מסוים צריך להגיד זה מוכן. לא הכל חייב להיות מושלם.

לחלום בגדול, לכוון יותר גבוהה ממה שאתם מתכננים לעשות מתוך מודעות שאתם למעשה לא מצפים מעצמכם לעמוד במה שהצבתם, כך תהיו יותר סלחנים לעצמכם אם לא תעמדו ביעדים שהצבתם.

ליאור דגן

מסגרות מחייבות, דדליינים,עבודה בקבוצות, ושותפים.

תמיר נווה

לבחור פרויקט שקרוב ללב. למשל אם מעניין נושא רפואי כלשהוא או אם יש רעיון יזמי כלשהוא, זו המוטיבציה הכי גדולה לעבוד (הלב).

איילת ספירשטיין 

לעבוד על פרויקטים קטנים וממוקדים במטרה ללמוד נושא קטן או כלי מסוים, כמו תרגילי בית. תרגילים קטנים סדר גודל של חצי יום עד יומיים עבודה מאומצת. העבודה לא חייבת להסתיים שם. אפשר להמשיך לפתח, לשפר ולהרחיב. אבל להתחיל עם מטרה קטנה.
למצוא מסגרת, לעבוד עם חברים. עבורי פרויקטים לימודיים קטנים עוזרים לי לבניית ביטחון בהבנת נושא ומגבירים את תחושת מסוגלות לעבוד בתחום, נותנים לי הבנה מוחשית לבעיות שאפשר להיתקל בהן ואיך להימנע מהן בעתיד.
דרך טוטוריאלים לפתרון של בעיות אני מרחיבה את ארגז הכלים לפתרון בעיות ומפתחת אינטואיציה. ממעבר על קוד של אחרים אני לומדת דרכים אלגנטיות יותר לבצע פעולות.
פרוייקטי קוד עוזרים לי לשמור על כושר תכנותי.
עוד דבר שעוזר לי זה ביטול הביקורת העצמית. להתמקד בלימוד במקום בשאלות כמו האם זה מרשים מראיינים?

 

כתוצאה מההיפ הגדול שנוצר סביב תחום הדיפ לרנינג, מחפשי עבודה רבים חשים כי בהעדר תואר שני בהתמחות רלוונטית עליהם להתבלט באמצעות פרויקט “מפוצץ” הכולל רשת נוירונים מרובת שכבות.

מצד המראיינים, נראה כי הדבר לא נדרש. במידה וכבר עושים פרוייקט, הגודל לא קובע, חשובה ההבנה והלימוד מהתהליך. אחד הדברים שעוזרים להצליח לסיים פרוייקט הוא דדליין. כדי לעזור לכם 🙂 קבעתי עבורכם דדליין לעוד חודש לסיים את הפרויקט שתציגו בראיון. בחודש הבא נדבר על איך להתכונן לשאלות על פרויקטים.

 

התחלתם לעבוד על פרוייקט צד? ספרו לנו בתגובות על הפרויקט שבחרתם לעצמכם!

 

לקריאה נוספת

Build a Machine Learning Portfolio
לירון יצחקי-אלרהנד כיצד לבחור את פרוייקט הדאטה סיינס הראשון שלכם
Lines of Code That Got Me My Dream Job – Dalya Gartzma
How I was able to motivate myself on my first side project