בפאנל הראשון שבכנס Future of AI ניהלו דיון ער לגבי השילוב של בינה מלאכותית בתחום הרפואי. את הפאנל הנחה יואב אבנשטיין מחברת Evenovate ואוניברסיטת תל אביב.
ישבו בפאנל צבי לב, מנכל NEC ישראל, קון ונדקייב, שמנהל אקוסיסטם של AI בלונדון, לירון אופרנד-סידון, שמנהלת את קשרי המפתחים באנבינדיה ישראל ואבי ויידמן, מנכ”ל Nuclei
איפה AI תורמת לתחום המדיקל ?
אבי מיד פתח וסיפר שניתוח של פתולוגיות נעשה כיום בעיקר על ידי רופא משפחה על ידי ניתוח רגיל של נתונים. AI לדבריו יכול לשפר משימות אלו משמעותית. הרקע הוא שיש כיום מחסור של פתולוגים בישראל ובכל רחבי העולם. יש הרבה יותר ביופסיות מאשר פתולוגים לנתח אותם. חברת Nuclei מייצרת תוכנה שעוזרת לפתולוגים לנתח ברחבי העולם. יש להם שיתוף פעולה עם שיבא ועוד הרבה בתי חולים. זה במבחנים קליניים בישראל ובעולם.
צבי ציין עוד פן שבו לדעתו בינה מלאכותית יכולה לתרום משמעותית לרופאים. לדבריו, כיום יותר מארבעים אחוז מהרדילוגים בארצות הברית נתבעים על רשלנות רפואית. לכן צריך תוכנות ללוות אותם. לטענתו הלקוחות של בתי החולים הם אלו שידרשו את זה והם אלו שיכריחו את המערכת להשתנות.
אי אפשר לדבר על התחום הרפואי בלי לדבר על הרגולציה בתחום זה. קון טען כי כל מי שבונה מוצרים בתחום הרפואי הופך מיד למוביל עולמי בתחום של פיתוח בסביבה של רגולציה, מרוב שיש בתחום הזה רגולציות.
בהקשר זה, לירון ציינה כי מה שקורה בתחום של AI רפואי הינו ללא ספק מהפכה ולא אבולוציה. יש כל כך הרבה נתונים שיכולים לשנות הכל. רגולוציה איננה בעיה הסבירה לירון, הרגולוציה היא זו שממתנת את הקצב של השינוי. לדבריה בהתחלה AI ישמש כמסייע לרדולוגים ופתולוגים ובהמשך זה יתפתח לאוטומציה גם אם לעולם לא אוטומציה מלאה.
אבי חיזק את דבריהם ואמר כי אם עוסקים ב healthcare צריך לדעת איך לעבוד עם רגולוציה. הרגולוציה תגרום לאנשים להשתמש במוצר שלכם אם המוצר שלכם שימושי. עבור סטארטאפים זה יכול להרגיש כמו נטל. יש לנו אחריות בתור סטארטאפ, כי הפתולוג יעבוד עם המערכת שלנו. והשאלה היא האם אנחנו נגרום לו לשנות את דעתו. בתור חברה אתה יודע מה היכולות של המוצר שלך ובמה אתה יכול להועיל ללקוח שלך.
צבי ציין כי ממוצע זמן הפגישה עם רופא בארצות הברית הוא 12 דקות. מתוכן רק 2 דקות הרופאה מתקשרת עם החולה. שאר הזמן היא משתמשת במחשב ובתוכנות. אם נעזור לרופאים לחסוך זמן זה, הם יוכלו לטפל בנו טוב יותר.
קון אמר כי כל חברת מוצרים רפואיים שהוא מדבר איתה אומרת שהיא תחסוך 15 דקות עבודה של אחיות בעזרת המוצר שלה. אבל אחיות כבר עכשיו עובדות 2-3 שעות יותר מדי כל יום אז החיסכון הזה אינו מספיק. אז יש הרבה עבודה, אבל כל דבר לוקח הרבה מאד זמן לפתח. באקסלרטור הרפואי שהוא מקדם, אורך התוכנית היא 12 חודשים. הסיבה לאורך הזמן של אקסלרטור זה הוא בגלל שבתחום הרפואי כל דבר לוקח הרבה יותר זמן.
לקראת סיום הפאנל, כל אחד מהדוברים תיאר חזון אחר לעתיד של התחום.
צבי: הבעיה הראשונה היא לא רק איך לגלות דברים חדשים בתחום אלא שלא כל הרופאים טובים באותה מידה ושאין מספיק רופאים לנתח את כל הנתונים. אם אנחנו יכולים לגרום לרופאים לנתח נתונים יותר טוב – זה destruption של התחום.
אבי: אחד מהאספקטים החשובים זה נגישות של המידע. מה יקרה אם נשים מידע של הפתולוג גם בחדר הניתוח וגם באונקולוגיה וגם באספקטים אחרים של בית החולים. ואפשר לעשות זאת גם עם התמחויות אחרות ברפואה – זה destruption של התחום.
קון: בשלב כלשהו הרופאים לא יהיו אלו שעושים את הדיאגנוזה אלא הם יהיו בעיקר הפרצוף שאומר את הדיאגנוזה לחולה.
לירון: צריך שבית החולים ישתפו פעולה עם סטארטאפים ועם חולים. אנחנו כלקוחות היינו רוצים לקחת בדיקת דם ולקבל המלצה מיד. כמו שאמאזון נותנת משלוח מיד כשאנחנו מזמינים. ובתי החולים צריכים להבין שהם צריכים שיתוף פעולה עם סטארטאפים בשביל זה.
